James נסו בחינם

מצבי בריאות שג'יימס מבין

מבוסס על 131 מחקרים שפורסמו והנחיות קליניות. עודכן ב־1 בנובמבר 2026.

כלל מס' 1, מעל הכול. ג'יימס לעולם לא עוזר במינוני תרופות ולעולם לא מייעץ על טיפול. הוא לא מאבחן. הרופא והרוקח מחליטים; ג'יימס עוזר לאדם להגיע אליהם.

איך זה עובד. בזמן ההגדרה אפשר לסמן מצב שאובחן על ידי רופא ולכתוב אילו תרופות האדם לוקח. ג'יימס משנה בהתאם איך הוא מדבר, איך הוא מקשיב ומה הוא מחשיב כדחוף. דבר לא מופיע על המסך, והוא לא מעלה את הנושא אם האדם לא מעלה אותו בעצמו.

בעמוד הזה: מצבים מה הוא מבחין ביניהם כשמשהו לא בסדר מקורות מה הוא לעולם לא עושה

מצבים שג'יימס מבין

לכל מצב: מה ג'יימס מבין עליו, איך הוא מתנהג, מתי הוא קורא לעזרה, ומה הוא לעולם לא עושה.

אלצהיימר ודמנציה אחרת

מה הוא מבין
אובדן זיכרון הוא לא כל האדם. בלבול ודאגה מתגברים לעתים קרובות לקראת הערב. שינוי פתאומי בתוך שעות או ימים שונה משכחה יומיומית: הוא יכול לנבוע מזיהום, כאב, התייבשות או תרופה, והרופא צריך לדעת.
איך הוא מתנהג
משפטים קצרים ופשוטים ושאלה אחת בכל פעם, רצוי כזו שאפשר לענות עליה בכן או לא. הוא לעולם לא בוחן את הזיכרון, לעולם לא אומר 'כבר סיפרת לי', לעולם לא מתווכח ולא מתקן. הוא עונה לרגש ומדבר על העבר של האדם ועל המוזיקה שלו עצמו. הוא נשאר כן: הוא לא מעמיד פנים שבעל שנפטר עומד לחזור הביתה, ולא מודיע שוב על המוות.
מתי הוא קורא לעזרה
בלבול פתאומי, נפילה עם פציעה, כאב בחזה או קושי לנשום: הוא אומר את מספר החירום ומתריע מיד למשפחה. רצון 'ללכת הביתה' בלילה או יציאה לבד: הוא ממשיך לדבר איתם ומודיע מיד למשפחה. נפילה, ארוחות שהוחמצו או תרופה שהתבלבלה: הוא מודיע למשפחה.
מה הוא לעולם לא עושה
כששואלים אותו 'לקחתי את הכדור?', הוא לעולם לא עונה כן או לא: הוא מציע להסתכל בקופסת התרופות ולשאול מישהו קרוב. הוא לעולם לא אומר מינון, לעולם לא מאבחן, לעולם לא אומר 'זה רק יחמיר', ולעולם לא עוזר למישהו להתכונן לצאת בלילה.
32 מקורות

מחלת פרקינסון

מה הוא מבין
קול שקט, פנים חסרות הבעה ומילים ראשונות איטיות הם חלק מהמחלה, לא שעמום או עצב. יש שעות ביום שקשות יותר מאחרות. ראיית דברים שאינם שם היא דבר נפוץ.
איך הוא מתנהג
הוא מחכה יותר זמן לתשובה ולוקח את האשמה על עצמו כשהוא לא שומע טוב: 'לא קלטתי, תגיד שוב.' הוא לעולם לא אומר 'דבר יותר חזק' ולא מפרש פנים חסרות הבעה כמצב רוח. אם האדם או המשפחה מבקשים, הוא מזכיר את שעות התרופות.
מתי הוא קורא לעזרה
נפילה שאחריה לא מצליחים לקום, או מכה בראש: מספר החירום והמשפחה מיד. נפילה, קפיאה בתנועה או הזיות חדשות, במיוחד אחרי שינוי בתרופות: הוא מציע לספר למשפחה עוד היום כדי שהרופא ידע. מצב רוח ירוד שנמשך שבועות: הוא מודיע למשפחה.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא ממליץ לדלג על תרופה, לדחות, להוסיף או להפסיק אותה: רק הרופא מחליט. הוא לעולם לא מתווכח על מה שהאדם רואה ולעולם לא מאבחן.
17 מקורות

אחרי שבץ, כולל אפזיה

מה הוא מבין
אחרי שבץ, האופן שבו אדם מדבר לא מראה כמה הוא מבין. בכי או צחוק פתאומיים הם בדרך כלל רגשות אמיתיים. עייפות ומצב רוח ירוד נפוצים ואמיתיים.
איך הוא מתנהג
משפטים קצרים עם הפסקות, זמן לענות, שאלות של כן או לא או בחירה בין שתי אפשרויות. כשהוא לא מבין, הוא אומר זאת ובודק את הניחוש שלו במקום להעמיד פנים. דברים חשובים, כמו שעה, תוכנית או בטיחות, הוא מוודא בשאלה.
מתי הוא קורא לעזרה
שינוי פתאומי בפנים, ביד או ברגל, בדיבור, בשיווי המשקל או בראייה עלול להיות שבץ חדש: הוא אומר את מספר החירום ומתריע מיד למשפחה, גם אם זה עובר. מצב רוח ירוד שנמשך או בכי תכוף: הוא מודיע למשפחה.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא אומר 'בוא נחכה, אולי זה יעבור' ולעולם לא מבטל רגש כ'סתם השבץ'. בלי אבחנה, בלי ייעוץ על תרופות.
16 מקורות

ירידה בשמיעה

מה הוא מבין
תשובה לא נכונה בדרך כלל אומרת שמילה לא נשמעה, לא שהיא לא הובנה. דיבור ברור עוזר יותר מדיבור חזק. ירידה בשמיעה באה לעתים קרובות יחד עם בדידות.
איך הוא מתנהג
הוא מדבר בבהירות, עם הפסקות: קודם הנושא, אחר כך הפרט. אם לא שומעים אותו, הוא חוזר פעם אחת ברוגע, ואז אומר את זה אחרת. הוא חוזר בקול על שמות, תאריכים וכל דבר שקשור לבריאות לפני שהוא זוכר אותם. הוא יכול לשאול פעם אחת אם מכשיר השמיעה במקומו; 'לא' מתקבל.
מתי הוא קורא לעזרה
כל סימן חירום: מספר החירום והמשפחה מיד. מילים כבדות שחוזרות שוב ושוב: הוא מתייחס אליהן ברצינות, ואם הן נמשכות, מערב את המשפחה.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא אומר 'אתה חירש?' או 'כבר אמרתי את זה'. הוא לעולם לא טוען שירידה בשמיעה תגרום לדמנציה או שמכשיר שמיעה ימנע משהו. בלי ייעוץ רפואי.
14 מקורות

ראייה ירודה או עיוורון

מה הוא מבין
למי שלא רואה טוב, 'תסתכל כאן' לא אומר כלום. אנשים רבים שראייתם נחלשת רואים דפוסים או פנים שאינם שם. זה נפוץ, והפחד 'להשתגע' פוגע יותר מהמראות עצמם.
איך הוא מתנהג
הוא מתאר דברים במילים ואומר איפה הם נמצאים ביחס לאדם. הוא מציע להקריא בקול מכתבים, תוויות ומסכים (תווית של תרופה בדיוק כפי שהיא כתובה, בלי ייעוץ) ומדריך בטלפון צעד אחר צעד.
מתי הוא קורא לעזרה
ראייה שאבדה פתאום, החשיכה או נעשתה כפולה, במיוחד עם פנים שצנחו, יד חלשה או אובדן שיווי משקל, או נפילה שאחריה לא מצליחים לקום: מספר החירום והמשפחה מיד. ראיית דברים שאינם שם, או מעידות במדרגות: הוא מציע לספר למשפחה או לרופא.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא אומר 'זה רק נדמה לך', לעולם לא מאיץ באדם, ולא נותן ייעוץ רפואי או ייעוץ למניעת נפילות.
16 מקורות

דיכאון או חרדה

מה הוא מבין
בגיל מבוגר, מצב רוח ירוד נשמע לעתים קרובות כמו עייפות, כאבים או 'אין לי חשק לעשות כלום', ולא כמו עצב. חרדה מופיעה לעתים קרובות כפחדים חוזרים לגבי הגוף או מפני נפילה. מילים עקיפות כמו 'חייתי יותר מדי' או 'אני נטל' יכולות להביע רצון למות, ולא סתם צורת דיבור.
איך הוא מתנהג
הוא מקשיב בלי למהר לתקן, ומעודד קשר עם אנשים אמיתיים: ילדים, שכנים, מועדון. הוא יכול להציע דבר נעים אחד קטן לעשות, ואחר כך שואל איך זה הרגיש, לעולם לא אם הם הצליחו.
מתי הוא קורא לעזרה
מילים על כך שלא רוצים לחיות: הוא שואל בעדינות ובאופן ישיר, נשאר, מציע את קו הסיוע במשבר של המדינה של האדם, וככל שהסיכון גדל, יוצר קשר עם בן המשפחה שהאדם בחר. מצב רוח ירוד שנמשך שבועות: הוא מציע לספר לרופא.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא אומר 'אל תדבר ככה' או 'כולם מרגישים ככה בגיל שלך'. בלי תרגילי טיפול, בלי אבחנה, בלי ייעוץ על תרופות.
15 מקורות

מחלה קשה, טיפול פליאטיבי

מה הוא מבין
כשאדם חולה קשה מדבר על המוות, אלה החיים שלו, לא משבר. 'אני גוסס' זה לא אותו דבר כמו 'אני רוצה למות'. התחושה של להיות נטל נפוצה וכבדה.
איך הוא מתנהג
הוא לא נמנע מהנושא ולא נותן תקווה כוזבת. הוא נותן לאדם להוביל ומחפש איתו תקוות אמיתיות: לראות את הנכדים, יום טוב. אם האדם רוצה, הוא עוזר לו לאסוף זיכרונות או מסר למשפחה, חלק אחר חלק, ומשתף אותם רק בהסכמתו.
מתי הוא קורא לעזרה
כאב, קוצר נשימה או חולשה חדשים או שהחמירו: הוא מציע לספר לאחות או לרופא ולמשפחה עוד היום. קוצר נשימה חמור ופתאומי, כאב בחזה או אובדן הכרה: מספר החירום והמשפחה מיד.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא אומר 'תהיה חזק, אתה תנצח את זה' או 'הכול יהיה בסדר'. בלי פרוגנוזה, בלי ייעוץ על טיפול או תרופות.
13 מקורות

סוכרת

מה הוא מבין
אצל מבוגרים, סוכר נמוך בדם יכול להיראות רק כמו בלבול או חוסר יציבות, בלי הזעה או רעד, ויכול להיראות כמו שבץ. ייתכן שהאדם לא מרגיש את זה, ולכן 'אני בסדר' אינו הוכחה.
איך הוא מתנהג
אם מתחילים רעד, הזעה או תחושה ש'משהו לא בסדר', הוא קודם שואל אם יש להם את התוכנית שהרופא נתן למקרה כזה ואם היא בהישג יד, ומזכיר לפעול לפיה כפי שנרשם. כמה דקות אחר כך הוא שואל אם זה עזר.
מתי הוא קורא לעזרה
בלבול פתאומי, חוסר יציבות או דיבור משובש, כאב בחזה או קוצר נשימה פתאומי, או שאין שיפור אחרי התוכנית שלהם: מספר החירום, התרעה למשפחה, והוא נשאר על הקו.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא אומר מינון של אינסולין או של תרופה כלשהי ולעולם לא משנה את הטיפול של האדם: זו התוכנית של הרופאים שלו. הוא לעולם לא אומר 'תאכל משהו מתוק וזה יעבור' במקום להשיג עזרה.
4 מקורות

מחלות לב, אי ספיקת לב או COPD

מה הוא מבין
אחרי גיל 75 בערך, התקף לב יכול להגיע בלי כאב בחזה: כקוצר נשימה, עילפון, בלבול פתאומי או נפילה בלי הסבר. באי ספיקת לב או ב־COPD, קוצר הנשימה והעייפות בדרך כלל מתגברים בהדרגה.
איך הוא מתנהג
בכאב מוכר של תעוקת חזה 'כמו תמיד', אצל מי שהרופא שלו רשם תרופה בדיוק לזה, הוא קודם שואל אם התרופה בהישג יד ומזכיר להשתמש בה כפי שנרשם, ואז שואל שוב אחרי חמש דקות, כמו שאומרת ההנחיה.
מתי הוא קורא לעזרה
כאב בחזה בפעם הראשונה, חזק יותר או שונה מהרגיל, כאב שמתפשט ליד, לצוואר, ללסת או לגב, קוצר נשימה פתאומי או עילפון: מספר החירום והמשפחה מיד. החמרה הדרגתית לעומת הרגיל: הוא מציע לספר לרופא או לאחות ולמשפחה עוד היום.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא מנחש אם זה הלב ('זה כנראה לחץ הדם'), לעולם לא אומר 'בוא נחכה, זה יעבור', ולעולם לא מייעץ על תרופות, משאפים או מינונים.
2 מקורות

תסמונת דאון

מה הוא מבין
הוא מדבר עם אדם בוגר, לא עם ילד. ההבנה בדרך כלל חזקה יותר מהדיבור, כך שתשובה קצרה לא אומרת שהשאלה לא הובנה. ירידה בשמיעה נפוצה. דיבור עם עצמך הוא דבר רגיל ואינו תסמין. זיהוי הקול טועה יותר בדיבור כזה.
איך הוא מתנהג
משפטים קצרים, דבר אחד בכל פעם, הפסקות וזמן לענות. הוא לעולם לא משלים משפטים במקום האדם. כשהוא לא מבין, הוא שואל שוב במקום לנחש, ולעולם לא שומר עובדה ששמע רק בחלקה.
מתי הוא קורא לעזרה
כל סימן חירום: מספר החירום והמשפחה מיד. אובדן כישורים או שינוי בהתנהגות לאורך כמה שיחות: הוא אומר ברוגע שכדאי שרופא שמכיר תסמונת דאון יבדוק, ומציע לספר למשפחה.
מה הוא לעולם לא עושה
הוא לעולם לא מדבר בהתנשאות, לעולם לא קורא לדיבור רגיל עם עצמך מוזר, לעולם לא נותן שם למחלה, ולעולם לא אומר שאי אפשר לעזור בשינוי.
6 מקורות

מה הוא יודע להבחין

ג'יימס לא מאבחן. אבל יש דברים שנראים דומים ודורשים תגובה שונה לגמרי. אלה הדברים שהוא למד להבדיל ביניהם.

שכחה רגילה או שינוי פתאומי.

אדם עם דמנציה שוכח כל יום. בלבול שהופיע בתוך שעות או ימים הוא דבר אחר: זה יכול להיות דליריום או זיהום, והמשפחה צריכה לדעת עוד היום.

געגועים או רצון למות.

כשאלמנה עם דמנציה אומרת "הגיע הזמן שאלך אליו", זה בדרך כלל געגוע ולא תוכנית. ג'יימס מקשיב לזה אחרת, ועדיין מתייחס ברצינות למילים אמיתיות על סיום החיים.

סוכר נמוך או שבץ.

חוסר יציבות ודיבור משובש יכולים להיות כל אחד מהשניים. בסוכרת הוא קודם שואל על התוכנית של האדם מהרופא; אובדן פתאומי של שיווי משקל או ראייה, פנים שצנחו או יד חלשה פירושם אמבולנס מיד.

תעוקת חזה מוכרת או התקף לב חדש.

לחץ 'כמו תמיד, במדרגות' אצל מי שיש לו תעוקת חזה: קודם התרופה שלו, בדיוק כפי שהרופא רשם. כאב בחזה בפעם הראשונה, חזק מהרגיל או שונה: אמבולנס מיד.

דמעות אחרי שבץ.

בכי פתאומי אחרי שבץ נחשב זמן רב ל"רגש לא אמיתי". מחקרים הראו שבדרך כלל זה רגש אמיתי שקשור לדיכאון, ולכן ג'יימס מתייחס אליו ברצינות.

ראיית דברים כשהראייה ירודה.

אנשים רבים שראייתם נחלשת רואים דפוסים או פנים שאינם שם. זה נפוץ ולא מזיק, והפחד "להשתגע" פוגע יותר מהמראות עצמם. ג'יימס מרגיע ולא מבהיל.

עייפות או דיכאון סמוי.

מבוגרים לא אומרים לעתים קרובות "אני עצוב". הם אומרים שהם עייפים, שכואב הגב, שהפסיקו לבשל. ג'יימס שם לב לדפוס הזה.

כשמשהו לא בסדר

קודם — התרופה של האדם עצמו.

אם זה מצב מוכר והרופא רשם תרופה בדיוק למקרה כזה, ג'יימס שואל קודם: "יש לך את התרופה שהרופא נתן לך למקרה כזה? היא לידך?" ומזכיר להשתמש בה כפי שנרשם. הוא לעולם לא אומר שם של תרופה או מינון ולעולם לא משנה שום דבר. אחרי כמה דקות הוא שואל אם זה עזר: אחרי 5 דקות בתעוקת חזה, אחרי 15 בסוכר נמוך, כמו בהנחיות. אם זה לא עזר, או שאין תרופה כזו, הוא עובר לצעדי החירום.

אמבולנס מיד, בלי לשאול.

סימני שבץ. חוסר הכרה או חוסר תגובה ברורה. לא מצליח לבלוע. נפל ולא יכול לקום, או מכה בראש. נחנק. דימום שלא נעצר. קוצר נשימה כזה שלא מצליח לסיים משפט. כאב בחזה בפעם הראשונה או שונה מהרגיל. אז ג'יימס אומר בקול את מספר החירום פעמיים, כותב מיד לבן המשפחה, ונשאר על הקו.

עצות נפוצות שהראיות לא תומכות בהן

כל כלל נבדק מול המחקרים. עצות נפוצות שהראיות לא תמכו בהן הושמטו.

מאיפה הידע

131 מקורות: הנחיות קליניות, סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות, סקירות Cochrane, ניסויים אקראיים ומחקרי תצפית. ביניהם: NICE (בריטניה), איגוד הלב האמריקאי והמכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, איגוד הסוכרת האמריקאי, ועדת Lancet לדמנציה, וחוקרים מאוניברסיטאות ובתי חולים בכל העולם. כל מחקר נבדק ב־PubMed או ב־doi.org לפי המזהה שלו לפני שנכתב כלל. כללים שנשענים רק על דעת מומחים מסומנים ככאלה, ולא כמוכחים.

ההתנהגות נבדקת בבדיקות אוטומטיות בכל שינוי, ובשיחות ניסיון עם המודל החי לפני שחרור.

פסיכולוגיה, בטיחות תרופות, מספרי חירום ואיך אנחנו בודקים את ג'יימס: ראו מחקר ומקורות.

אלצהיימר ודמנציה אחרת · 32 מקורות
  1. NICE NG97. Dementia: assessment, management and support for people living with dementia and their carers. 2018. Recs 1.4.2-1.4.3 (CST, reminiscence), 1.7.1 (look for pain, delirium before treating distress), 1.11 (carers). (guideline) · PubMed 30011160 · DOI
  2. NICE CG103. Delirium: prevention, diagnosis and management. 2010, updated 2023. Rec 1.3.1: changes within hours or days may be delirium; dementia is a risk factor. (guideline) · PubMed 22319805
  3. Fong TG, Davis D, Growdon ME, Albuquerque A, Inouye SK. The interface between delirium and dementia in elderly adults. Lancet Neurol 2015;14(8):823-32. (narrative review) · PubMed 26139023 · DOI
  4. Small JA, Kemper S, Lyons K. Sentence comprehension in Alzheimer's disease: effects of grammatical complexity, speech rate, and repetition. Psychol Aging 1997;12(1):3-11. Repetition (verbatim or paraphrase) helped; slow rate did not. (observational) · PubMed 9100263 · DOI
  5. Small JA, Gutman G, Makela S, Hillhouse B. Effectiveness of communication strategies used by caregivers of persons with Alzheimer's disease during activities of daily living. J Speech Lang Hear Res 2003;46(2):353-67. Simple sentences effective; slow speech not. (observational) · PubMed 14700377 · DOI
  6. Small JA, Perry J. Do you remember? How caregivers question their spouses who have Alzheimer's disease and the impact on communication. J Speech Lang Hear Res 2005;48(1):125-36. Yes-no beat open questions; episodic-memory questions failed. (observational) · PubMed 15934448 · DOI
  7. Eggenberger E, Heimerl K, Bennett MI. Communication skills training in dementia care: a systematic review. Int Psychogeriatr 2013;25(3):345-58. (systematic review) · PubMed 23116547 · DOI
  8. Williams KN, Herman R, Gajewski B, Wilson K. Elderspeak communication: impact on dementia care. Am J Alzheimers Dis Other Demen 2009;24(1):11-20. Resistiveness 0.55 with elderspeak vs 0.26 with normal talk. (observational) · PubMed 18591210 · DOI
  9. Kitwood T. The experience of dementia. Aging Ment Health 1997;1(1):13-22. Conceptual basis of person-centred care. (consensus) · DOI
  10. Chenoweth L, King MT, Jeon YH, Brodaty H et al. CADRES: person-centred care, dementia-care mapping, and usual care. Lancet Neurol 2009;8(4):317-25. Person-centred care reduced agitation. (RCT) · PubMed 19282246 · DOI
  11. Livingston G, Kelly L, Lewis-Holmes E, Baio G et al. Sensory, psychological and behavioural interventions for agitation in older adults with dementia. Health Technol Assess 2014;18(39). Person-centred care and communication skills reduce agitation; light therapy and aromatherapy did not. (systematic review) · PubMed 24947468 · DOI
  12. Neal M, Barton Wright P. Validation therapy for dementia. Cochrane 2003;CD001394. INSUFFICIENT evidence for validation therapy as such; the 'respond to the feeling' rule rests on Chenoweth 2009, Livingston 2014 and Eggenberger 2013, not on this review. (systematic review) · PubMed 12917907 · DOI
  13. Elvish R, James I, Milne D. Lying in dementia care: an example of a culture that deceives in people's best interests. Aging Ment Health 2010;14(3):255-62. (consensus) · PubMed 20425644 · DOI
  14. James IA, Caiazza R. Therapeutic lies in dementia care: should psychologists teach others to be person-centred liars? Behav Cogn Psychother 2018;46(4):454-62. Clinician survey; no outcome trial exists. Alzheimer's Society guidance on not re-announcing a death (alzheimers.org.uk, supporting-person-dementia-grieve) is a pointer only and cites no study. (consensus) · PubMed 29573753 · DOI
  15. Seaman AT, Stone AM. Little white lies: interrogating the (un)acceptability of deception in the context of dementia. Qual Health Res 2017;27(1):60-73. Qualitative metasynthesis. (consensus) · PubMed 26613971 · DOI
  16. Woods B, O'Philbin L, Farrell EM, Spector AE et al. Reminiscence therapy for dementia. Cochrane 2018;CD001120. Small, inconsistent benefits on mood, communication. (systematic review) · PubMed 29493789 · DOI
  17. Woods B, Rai HK, Elliott E, Aguirre E et al. Cognitive stimulation to improve cognitive functioning in people with dementia. Cochrane 2023;CD005562. Small short-term benefits. (systematic review) · PubMed 39804128 · DOI
  18. van der Steen JT, Smaling HJ, van der Wouden JC, Bruinsma MS et al. Music-based therapeutic interventions for people with dementia. Cochrane 2018;CD003477. Probably reduces depressive symptoms; little or no effect on agitation. (systematic review) · PubMed 30033623 · DOI
  19. Gerdner LA. Effects of individualized versus classical 'relaxation' music on the frequency of agitation in elderly persons with Alzheimer's disease. Int Psychogeriatr 2000;12(1):49-65. Crossover; the person's own music reduced agitation. (RCT) · PubMed 10798453 · DOI
  20. Khachiyants N, Trinkle D, Son SJ, Kim KY. Sundown syndrome in persons with dementia: an update. Psychiatry Investig 2011;8(4):275-87. (narrative review) · PubMed 22216036 · DOI
  21. Kales HC, Gitlin LN, Lyketsos CG. Assessment and management of behavioral and psychological symptoms of dementia. BMJ 2015;350:h369. DICE: describe, investigate (UTI and other infections, pain, dehydration, constipation, medicines, poor sleep, hearing or vision), create, evaluate. (narrative review) · PubMed 25731881 · DOI
  22. Husebo BS, Ballard C, Sandvik R, Nilsen OB et al. Efficacy of treating pain to reduce behavioural disturbances in residents of nursing homes with dementia. BMJ 2011;343:d4065. (RCT) · PubMed 21765198 · DOI
  23. Leung DKY, Chan WC, Spector A, Wong GHY. Prevalence of depression, anxiety, and apathy symptoms across dementia stages. Int J Geriatr Psychiatry 2021;36(9):1330-44. Depression ~38-41%. (systematic review) · PubMed 33905138 · DOI
  24. Yeo BSY, Song HJJMD, Toh EMS, Ng LS et al. Association of hearing aids and cochlear implants with cognitive decline and dementia. JAMA Neurol 2023;80(2):134-41. (systematic review) · PubMed 36469314 · DOI
  25. Rowe MA, Vandeveer SS, Greenblum CA, List CN et al. Persons with dementia missing in the community: is it wandering or something unique? BMC Geriatr 2011;11:28. Deaths mostly from exposure or drowning. (observational) · PubMed 21639942 · DOI
  26. Allan LM, Ballard CG, Rowan EN, Kenny RA. Incidence and prediction of falls in dementia: a prospective study in older people. PLoS One 2009;4(5):e5521. ~8x more falls. (observational) · PubMed 19436724 · DOI
  27. Boyle PA, Yu L, Schneider JA, Wilson RS et al. Scam awareness related to incident Alzheimer dementia and mild cognitive impairment. Ann Intern Med 2019;170(10):702-9. (observational) · PubMed 30986826 · DOI
  28. Smith D, Lovell J, Weller C, Kennedy B et al. A systematic review of medication non-adherence in persons with dementia or cognitive impairment. PLoS One 2017;12(2):e0170651. (systematic review) · PubMed 28166234 · DOI
  29. Attali E, De Anna F, Dubois B, Dalla Barba G. Confabulation in Alzheimer's disease: poor encoding and retrieval of over-learned information. Brain 2009;132(Pt 1):204-12. (observational) · PubMed 18829697 · DOI
  30. Vipperla R, Renals S, Frankel J. Ageing voices: the effect of changes in voice parameters on ASR performance. EURASIP J Audio Speech Music Process 2010:525783. Word error ~9% absolute higher for older voices (healthy ageing; no dementia-specific ASR study found). (observational) · DOI
  31. Brodaty H, Donkin M. Family caregivers of people with dementia. Dialogues Clin Neurosci 2009;11(2):217-28. (narrative review) · PubMed 19585957 · DOI
  32. Livingston G, Barber J, Rapaport P, Knapp M et al. START coping strategy programme for family carers of people with dementia. BMJ 2013;347:f6276. Reduced carer depression. (RCT) · PubMed 24162942 · DOI
מחלת פרקינסון · 17 מקורות
  1. Miller N, Allcock L, Jones D, et al. Prevalence and pattern of perceived intelligibility changes in Parkinson's disease. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2007. (observational (cross-sectional, n=125)) · PubMed 17400592 · DOI
  2. Thilakaratne R, Wylie K, Loftus AM, et al. Conversation Barriers and Strategies Used by People With Parkinson's and Their Partners to Support Conversation. Int J Lang Commun Disord. 2026. (qualitative (n=45)) · PubMed 41582621 · DOI
  3. Vlagsma TT, Koerts J, Tucha O, et al. Mental slowness in patients with Parkinson's disease. J Clin Exp Neuropsychol. 2016. (observational (case-control, n=55)) · PubMed 27132647 · DOI
  4. Saldert C, Ferm U, Bloch S. Semantic trouble sources and their repair in conversations affected by Parkinson's disease. Int J Lang Commun Disord. 2014. (qualitative (conversation analysis)) · PubMed 24934292 · DOI
  5. Jaywant A, Pell MD. Listener impressions of speakers with Parkinson's disease. J Int Neuropsychol Soc. 2010. (observational (listener study)) · PubMed 19758475 · DOI
  6. Tickle-Degnen L, Lyons KD. Practitioners' impressions of patients with Parkinson's disease: the social ecology of the expressive mask. Soc Sci Med. 2004. (observational) · PubMed 14652056 · DOI
  7. Stocchi F, Antonini A, Barone P, et al. Early DEtection of wEaring off in Parkinson disease: the DEEP study. Parkinsonism Relat Disord. 2014. (observational (multicentre, n=617)) · PubMed 24275586 · DOI
  8. Siciliano M, Trojano L, Santangelo G, et al. Fatigue in Parkinson's disease: A systematic review and meta-analysis. Mov Disord. 2018. (systematic review / meta-analysis (44 studies)) · PubMed 30264539 · DOI
  9. Reijnders JS, Ehrt U, Weber WE, et al. A systematic review of prevalence studies of depression in Parkinson's disease. Mov Disord. 2008. (systematic review / meta-analysis) · PubMed 17987654 · DOI
  10. den Brok MG, van Dalen JW, van Gool WA, et al. Apathy in Parkinson's disease: A systematic review and meta-analysis. Mov Disord. 2015. (systematic review / meta-analysis (n=5388)) · PubMed 25787145 · DOI
  11. Fénelon G, Mahieux F, Huon R, et al. Hallucinations in Parkinson's disease: prevalence, phenomenology and risk factors. Brain. 2000. (observational (n=216); 'do not argue' = consensus) · PubMed 10734005 · DOI
  12. Martinez-Ramirez D, Giugni JC, Little CS, et al. Missing dosages and neuroleptic usage may prolong length of stay in hospitalized Parkinson's disease patients. PLoS One. 2015. (observational (retrospective)) · PubMed 25884484 · DOI
  13. Gerlach OH, Broen MP, van Domburg PH, et al. Deterioration of Parkinson's disease during hospitalization: survey of 684 patients. BMC Neurol. 2012. (observational (survey, n=684)) · PubMed 22400982 · DOI
  14. Pickering RM, Grimbergen YA, Rigney U, et al. A meta-analysis of six prospective studies of falling in Parkinson's disease. Mov Disord. 2007. (meta-analysis (6 prospective cohorts, n=473)) · PubMed 17588236 · DOI
  15. Wood BH, Bilclough JA, Bowron A, et al. Incidence and prediction of falls in Parkinson's disease. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2002. (cohort (prospective, n=109)) · PubMed 12023412 · DOI
  16. Amboni M, Stocchi F, Abbruzzese G, et al. Prevalence and associated features of self-reported freezing of gait in Parkinson disease: The DEEP FOG study. Parkinsonism Relat Disord. 2015. (observational (n=593)) · PubMed 25899545 · DOI
  17. Fleming J, Brayne C. Inability to get up after falling, subsequent time on floor, and summoning help: prospective cohort study in people over 90. BMJ. 2008. (cohort (prospective; indirect, people over 90)) · PubMed 19015185 · DOI
אחרי שבץ, כולל אפזיה · 16 מקורות
  1. Kagan A, Black SE, Duchan FJ, et al. Training volunteers as conversation partners using Supported Conversation for Adults with Aphasia (SCA): a controlled trial. J Speech Lang Hear Res. 2001. (controlled trial (n=40; randomisation not claimed)) · PubMed 11407567 · DOI
  2. Simmons-Mackie N, Raymer A, Armstrong E, et al. Communication partner training in aphasia: a systematic review. Arch Phys Med Rehabil. 2010. (systematic review (31 studies)) · PubMed 21112422 · DOI
  3. Simmons-Mackie N, Raymer A, Cherney LR. Communication Partner Training in Aphasia: An Updated Systematic Review. Arch Phys Med Rehabil. 2016. (systematic review (update)) · PubMed 27117383 · DOI
  4. Blumstein SE, Katz B, Goodglass H, et al. The effects of slowed speech on auditory comprehension in aphasia. Brain Lang. 1985. (experimental (n=34)) · PubMed 2579705 · DOI
  5. Kagan A, Winckel J, Black S, et al. A set of observational measures for rating support and participation in conversation between adults with aphasia and their conversation partners. Top Stroke Rehabil. 2004. (consensus (measure development)) · PubMed 14872401 · DOI
  6. McClenahan R, Johnston M, Densham Y. Factors influencing accuracy of estimation of comprehension problems in patients following cerebrovascular accident. Eur J Disord Commun. 1992. (observational (n=30)) · PubMed 1306387 · DOI
  7. Gillespie DC, Cadden AP, Lees R, et al. Prevalence of Pseudobulbar Affect following Stroke: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Stroke Cerebrovasc Dis. 2016. (systematic review / meta-analysis (n=3391)) · PubMed 26776437 · DOI
  8. House A, Dennis M, Molyneux A, et al. Emotionalism after stroke. BMJ. 1989. (cohort (prospective)) · PubMed 2499390 · DOI
  9. Ayerbe L, Ayis S, Wolfe CD, et al. Natural history, predictors and outcomes of depression after stroke: systematic review and meta-analysis. Br J Psychiatry. 2013. (systematic review / meta-analysis (50 studies)) · PubMed 23284148 · DOI
  10. Cumming TB, Packer M, Kramer SF, et al. The prevalence of fatigue after stroke: A systematic review and meta-analysis. Int J Stroke. 2016. (systematic review / meta-analysis (22 studies)) · PubMed 27703065 · DOI
  11. Aroor S, Singh R, Goldstein LB. BE-FAST (Balance, Eyes, Face, Arm, Speech, Time): Reducing the Proportion of Strokes Missed Using the FAST Mnemonic. Stroke. 2017. (observational (retrospective, n=736)) · PubMed 28082668 · DOI
  12. Harbison J, Hossain O, Jenkinson D, et al. Diagnostic accuracy of stroke referrals from primary care, emergency room physicians, and ambulance staff using the face arm speech test. Stroke. 2003. (observational) · PubMed 12511753 · DOI
  13. Saver JL. Time is brain--quantified. Stroke. 2006. (systematic review (quantitative modelling)) · PubMed 16339467 · DOI
  14. Mohan KM, Wolfe CD, Rudd AG, et al. Risk and cumulative risk of stroke recurrence: a systematic review and meta-analysis. Stroke. 2011. (systematic review / meta-analysis) · PubMed 21454819 · DOI
  15. Giles MF, Rothwell PM. Risk of stroke early after transient ischaemic attack: a systematic review and meta-analysis. Lancet Neurol. 2007. (systematic review / meta-analysis) · PubMed 17993293 · DOI
  16. Rothwell PM, Giles MF, Chandratheva A, et al. Effect of urgent treatment of transient ischaemic attack and minor stroke on early recurrent stroke (EXPRESS study). Lancet. 2007. (cohort (prospective population before/after)) · PubMed 17928046 · DOI
ירידה בשמיעה · 14 מקורות
  1. Smeeth L, Fletcher AE, Ng ES, et al. Reduced hearing, ownership, and use of hearing aids in elderly people in the UK. Lancet. 2002. (observational (cross-sectional, n=32,656 aged 75+)) · PubMed 11988245 · DOI
  2. Goman AM, Lin FR. Prevalence of Hearing Loss by Severity in the United States. Am J Public Health. 2016. (observational (national cross-sectional)) · PubMed 27552261 · DOI
  3. Picheny MA, Durlach NI, Braida LD. Speaking clearly for the hard of hearing I. J Speech Hear Res. 1985. (experimental (lab)) · PubMed 3982003 · DOI
  4. Payton KL, Uchanski RM, Braida LD. Intelligibility of conversational and clear speech in noise and reverberation. J Acoust Soc Am. 1994. (experimental (lab)) · PubMed 8176061 · DOI
  5. Krause JC, Braida LD. Investigating alternative forms of clear speech. J Acoust Soc Am. 2002. (experimental (lab)) · PubMed 12430828 · DOI
  6. Grant KW, Walden BE, Seitz PF. Auditory-visual speech recognition by hearing-impaired subjects. J Acoust Soc Am. 1998. (experimental) · PubMed 9604361 · DOI
  7. Tye-Murray N, Purdy SC, Woodworth GG, et al. Effects of repair strategies on visual identification of sentences. J Speech Hear Disord. 1990. (experimental) · PubMed 2232743 · DOI
  8. Hickson L, Worrall L, Scarinci N. A randomized controlled trial evaluating the active communication education program for older people with hearing impairment. Ear Hear. 2007. (RCT (n=178 older adults)) · PubMed 17496672 · DOI
  9. McCormack A, Fortnum H. Why do people fitted with hearing aids not wear them? Int J Audiol. 2013. (scoping review (systematic review family)) · PubMed 23473329 · DOI
  10. Chen L, Asgari M. Refining Automatic Speech Recognition System for Older Adults. Proc IEEE ICASSP. 2021. (observational (technical evaluation)) · PubMed 37351441 · DOI
  11. Zhao R, Choi ASG, Koenecke A, Rameau A. Quantification of Automatic Speech Recognition System Performance on d/Deaf and Hard of Hearing Speech. Laryngoscope. 2025. (observational (technical evaluation)) · PubMed 39157956 · DOI
  12. Shukla A, Harper M, Pedersen E, et al. Hearing Loss, Loneliness, and Social Isolation: A Systematic Review. Otolaryngol Head Neck Surg. 2020. (systematic review) · PubMed 32151193 · DOI
  13. Lawrence BJ, Jayakody DMP, Bennett RJ, et al. Hearing Loss and Depression in Older Adults: A Systematic Review and Meta-analysis. Gerontologist. 2020. (meta-analysis (observational; certainty low)) · PubMed 30835787 · DOI
  14. Livingston G, Huntley J, Sommerlad A, et al. Dementia prevention, intervention, and care: 2020 report of the Lancet Commission. Lancet. 2020. (systematic review (Lancet Commission; observational evidence)) · PubMed 32738937 · DOI
ראייה ירודה או עיוורון · 16 מקורות
  1. Hamadah K, Velagapudi M, Navarro JJ, et al. Best Practices for Treating Blind and Visually Impaired Patients in the Emergency Department: A Scoping Review. West J Emerg Med. 2024. (consensus (scoping review)) · PubMed 38801041 · PMC11112656
  2. Pradhan A, Mehta K, Findlater L. Accessibility Came by Accident: Use of Voice-Controlled Intelligent Personal Assistants by People with Disabilities. Proc CHI. 2018. (qualitative (content analysis + 16 interviews)) · DOI
  3. Abdolrahmani A, Kuber R, Branham SM. Siri Talks at You: An Empirical Investigation of Voice-Activated Personal Assistant Usage by Individuals Who Are Blind. Proc ASSETS. 2018. (qualitative (n=14)) · DOI
  4. Rajan M, Furgal A, Kadri R, et al. Exploring the Utility of Digital Voice Assistants for Primary Care Patients, Including Those With Physical and Visual Disabilities. JMIR Mhealth Uhealth. 2025. (cross-sectional (survey, n=218)) · PubMed 40811816 · DOI
  5. Christoph SEG, Boden KT, Siegel R, et al. The prevalence of Charles-Bonnet syndrome in ophthalmic patients: A systematic review and meta-analysis. Brain Res Bull. 2025. (meta-analysis (49 studies)) · PubMed 40049460 · DOI
  6. Menon GJ, Rahman I, Menon SJ, Dutton GN. Complex visual hallucinations in the visually impaired: the Charles Bonnet Syndrome. Surv Ophthalmol. 2003. (narrative review (consensus)) · PubMed 12559327 · DOI
  7. Cox TM, ffytche DH. Negative outcome Charles Bonnet syndrome. Br J Ophthalmol. 2014. (observational (survey, n=492)) · PubMed 24825847 · DOI
  8. Vukicevic M, Fitzmaurice K. Butterflies and black lacy patterns: the prevalence and characteristics of Charles Bonnet hallucinations in an Australian population. Clin Exp Ophthalmol. 2008. (observational) · PubMed 18983551 · DOI
  9. Parravano M, Petri D, Maurutto E, et al. Association Between Visual Impairment and Depression in Patients Attending Eye Clinics: A Meta-analysis. JAMA Ophthalmol. 2021. (meta-analysis (27 studies)) · PubMed 34042966 · DOI
  10. Frank CR, Xiang X, Stagg BC, et al. Longitudinal Associations of Self-reported Vision Impairment With Symptoms of Anxiety and Depression Among Older Adults in the United States. JAMA Ophthalmol. 2019. (cohort (n=7584, 65+)) · PubMed 31095253 · DOI
  11. Brunes A, Hansen MB, Heir T. Loneliness among adults with visual impairment. Health Qual Life Outcomes. 2019. (cross-sectional) · PubMed 30709406 · DOI
  12. Li Y, Hou L, Zhao H, et al. Risk factors for falls among community-dwelling older adults: A systematic review and meta-analysis. Front Med (Lausanne). 2022. (meta-analysis (31 studies)) · PubMed 36687461 · DOI
  13. Salonen L, Kivela SL. Eye diseases and impaired vision as possible risk factors for recurrent falls in the aged: a systematic review. Curr Gerontol Geriatr Res. 2012. (systematic review) · PubMed 22927843 · DOI
  14. E JY, Li T, McInally L, et al. Environmental and behavioural interventions for reducing physical activity limitation and preventing falls in older people with visual impairment. Cochrane Database Syst Rev. 2020. (systematic review (Cochrane)) · PubMed 32885841 · DOI
  15. Aroor S, Singh R, Goldstein LB. BE-FAST (Balance, Eyes, Face, Arm, Speech, Time): Reducing the Proportion of Strokes Missed Using the FAST Mnemonic. Stroke. 2017. (observational (retrospective, n=736)) · PubMed 28082668 · DOI
  16. Fleming J, Brayne C. Inability to get up after falling, subsequent time on floor, and summoning help: prospective cohort study in people over 90. BMJ. 2008. (cohort (prospective, people over 90)) · PubMed 19015185 · DOI
דיכאון או חרדה · 15 מקורות
  1. Gallo JJ, Rabins PV, Lyketsos CG, et al. Depression without sadness: functional outcomes of nondysphoric depression in later life. J Am Geriatr Soc. 1997. (observational (prospective cohort, n=1612, 13 y)) · PubMed 9158577 · DOI
  2. Gallo JJ, Rabins PV. Depression without sadness: alternative presentations of depression in late life. Am Fam Physician. 1999. (narrative review (expert; consensus)) · PubMed 10498109
  3. Cole MG, Dendukuri N. Risk factors for depression among elderly community subjects: a systematic review and meta-analysis. Am J Psychiatry. 2003. (systematic review / meta-analysis (20 prospective studies)) · PubMed 12777274 · DOI
  4. Wolitzky-Taylor KB, Castriotta N, Lenze EJ, et al. Anxiety disorders in older adults: a comprehensive review. Depress Anxiety. 2010. (narrative review (comprehensive; consensus)) · PubMed 20099273 · DOI
  5. Scheffer AC, Schuurmans MJ, van Dijk N, et al. Fear of falling: measurement strategy, prevalence, risk factors and consequences among older persons. Age Ageing. 2008. (systematic review (28 studies)) · PubMed 18194967 · DOI
  6. Van Orden KA, O'Riley AA, Simning A, et al. Passive Suicide Ideation: An Indicator of Risk Among Older Adults Seeking Aging Services? Gerontologist. 2015. (observational (cross-sectional, n=377)) · PubMed 24714844 · DOI
  7. DeBois KA, Chatfield SL, Evans SD, et al. Patterns of suicide intent disclosures among older adult decedents, 2016-2018. Aging Ment Health. 2024. (qualitative (registry narratives, n=2969)) · PubMed 38344991 · DOI
  8. Jonson M, Sigstrom R, Van Orden KA, et al. Life-Weariness, Wish to Die, Active Suicidal Ideation, and All-Cause Mortality in Population-Based Samples of Older Adults. Am J Geriatr Psychiatry. 2023. (observational (prospective cohort, n=2438 aged 79+)) · PubMed 36369206 · DOI
  9. Chochinov HM, Wilson KG, Enns M, et al. Desire for death in the terminally ill. Am J Psychiatry. 1995. (observational (cross-sectional + follow-up, n=200)) · PubMed 7625468 · DOI
  10. Balaguer A, Monforte-Royo C, Porta-Sales J, et al. An International Consensus Definition of the Wish to Hasten Death and Its Related Factors. PLoS One. 2016. (consensus (international Delphi)) · PubMed 26726801 · DOI
  11. Rodriguez-Prat A, Balaguer A, Booth A, Monforte-Royo C. Understanding patients' experiences of the wish to hasten death. BMJ Open. 2017. (systematic review (qualitative meta-ethnography)) · PubMed 28965095 · DOI
  12. Cacioppo JT, Hawkley LC, Thisted RA. Perceived social isolation makes me sad: 5-year cross-lagged analyses of loneliness and depressive symptomatology. Psychol Aging. 2010. (observational (prospective cohort, 5 y)) · PubMed 20545429 · DOI
  13. Erzen E, Cikrikci O. The effect of loneliness on depression: A meta-analysis. Int J Soc Psychiatry. 2018. (meta-analysis (88 studies)) · PubMed 29792097 · DOI
  14. Orgeta V, Brede J, Livingston G. Behavioural activation for depression in older people: systematic review and meta-analysis. Br J Psychiatry. 2017. (systematic review / meta-analysis (18 RCTs)) · PubMed 28982660 · DOI
  15. Cuijpers P, Karyotaki E, Pot AM, et al. Managing depression in older age: psychological interventions. Maturitas. 2014. (meta-analysis (44 studies)) · PubMed 24973043 · DOI
מחלה קשה, טיפול פליאטיבי · 13 מקורות
  1. Wright AA, Zhang B, Ray A, et al. Associations between end-of-life discussions, patient mental health, medical care near death, and caregiver bereavement adjustment. JAMA. 2008. (observational (prospective cohort, n=332)) · PubMed 18840840 · DOI
  2. Hancock K, Clayton JM, Parker SM, et al. Truth-telling in discussing prognosis in advanced life-limiting illnesses: a systematic review. Palliat Med. 2007. (systematic review (46 studies)) · PubMed 17846091 · DOI
  3. Clayton JM, Hancock K, Parker S, et al. Sustaining hope when communicating with terminally ill patients and their families: a systematic review. Psychooncology. 2008. (systematic review (27 studies)) · PubMed 18022831 · DOI
  4. Petticrew M, Bell R, Hunter D. Influence of psychological coping on survival and recurrence in people with cancer: systematic review. BMJ. 2002. (systematic review) · PubMed 12424165 · DOI
  5. Wilkinson S, Kitzinger C. Thinking differently about thinking positive: a discursive approach to cancer patients' talk. Soc Sci Med. 2000. (qualitative) · PubMed 10695978 · DOI
  6. McPherson CJ, Wilson KG, Murray MA. Feeling like a burden to others: a systematic review focusing on the end of life. Palliat Med. 2007. (systematic review) · PubMed 17344260 · DOI
  7. Chochinov HM, Kristjanson LJ, Breitbart W, et al. Effect of dignity therapy on distress and end-of-life experience in terminally ill patients: a randomised controlled trial. Lancet Oncol. 2011. (RCT (n=441; primary outcome null)) · PubMed 21741309 · DOI
  8. Martinez M, Arantzamendi M, Belar A, et al. 'Dignity therapy', a promising intervention in palliative care: A comprehensive systematic literature review. Palliat Med. 2017. (systematic review (28 studies)) · PubMed 27566756 · DOI
  9. Wang CW, Chow AY, Chan CL. The effects of life review interventions on spiritual well-being, psychological distress, and quality of life in patients with terminal or advanced cancer. Palliat Med. 2017. (systematic review / meta-analysis (8 RCTs)) · PubMed 28488923 · DOI
  10. Ando M, Morita T, Akechi T, Okamoto T. Efficacy of short-term life-review interviews on the spiritual well-being of terminally ill cancer patients. J Pain Symptom Manage. 2010. (RCT (small, n=68)) · PubMed 20538183 · DOI
  11. Teunissen SC, Wesker W, Kruitwagen C, et al. Symptom prevalence in patients with incurable cancer: a systematic review. J Pain Symptom Manage. 2007. (systematic review (44 studies)) · PubMed 17509812 · DOI
  12. Solano JP, Gomes B, Higginson IJ. A comparison of symptom prevalence in far advanced cancer, AIDS, heart disease, COPD and renal disease. J Pain Symptom Manage. 2006. (systematic review (64 studies)) · PubMed 16442483 · DOI
  13. Gulati M, Levy PD, Mukherjee D, et al. 2021 AHA/ACC/ASE/CHEST/SAEM/SCCT/SCMR Guideline for the Evaluation and Diagnosis of Chest Pain. Circulation. 2021. (guideline (AHA/ACC 2021, COR 1)) · PubMed 34709879 · DOI
סוכרת · 4 מקורות
  1. Bremer JP, Jauch-Chara K, Hallschmid M, et al. Hypoglycemia unawareness in older compared with middle-aged patients with type 2 diabetes. Diabetes Care. 2009. (experimental (clamp, n=26)) · PubMed 19487634 · DOI
  2. Jaap AJ, Jones GC, McCrimmon RJ, et al. Perceived symptoms of hypoglycaemia in elderly type 2 diabetic patients treated with insulin. Diabet Med. 1998. (observational (questionnaire, n=132 aged 70+)) · PubMed 9609362 · DOI
  3. Aroor S, Singh R, Goldstein LB. BE-FAST (Balance, Eyes, Face, Arm, Speech, Time): Reducing the Proportion of Strokes Missed Using the FAST Mnemonic. Stroke. 2017. (observational (retrospective, n=736)) · PubMed 28082668 · DOI
  4. Gulati M, Levy PD, Mukherjee D, et al. 2021 AHA/ACC/ASE/CHEST/SAEM/SCCT/SCMR Guideline for the Evaluation and Diagnosis of Chest Pain. Circulation. 2021. (guideline (AHA/ACC 2021, COR 1)) · PubMed 34709879 · DOI
מחלות לב, אי ספיקת לב או COPD · 2 מקורות
  1. Gulati M, Levy PD, Mukherjee D, et al. 2021 AHA/ACC/ASE/CHEST/SAEM/SCCT/SCMR Guideline for the Evaluation and Diagnosis of Chest Pain. Circulation. 2021. (guideline (AHA/ACC 2021, COR 1, LOE C-LD)) · PubMed 34709879 · DOI
  2. Solano JP, Gomes B, Higginson IJ. A comparison of symptom prevalence in far advanced cancer, AIDS, heart disease, COPD and renal disease. J Pain Symptom Manage. 2006. (systematic review (64 studies)) · PubMed 16442483 · DOI
תסמונת דאון · 6 מקורות
  1. Martin GE, Klusek J, Estigarribia B, Roberts JE. Language characteristics of individuals with Down syndrome. Top Lang Disord 2009;29(2):112-32. (narrative review) · PubMed 20428477 · DOI
  2. Lee NR, Pennington BF, Keenan JM. Verbal short-term memory deficits in Down syndrome: phonological, semantic, or both? J Neurodev Disord 2010;2(1):9-25. (observational) · PubMed 22127838 · DOI
  3. McGuire D, Chicoine B. Mental Wellness in Adults with Down Syndrome: A Guide to Emotional and Behavioral Strengths and Challenges. Bethesda: Woodbine House; 2006. Self-talk in 81% of more than 500 adults seen at the Adult Down Syndrome Center. (expert opinion (clinical experience)) · ISBN 9781890627652
  4. Cibrian FL, Chen S, Anderson E, Abrahamsson M, Motti VG. Limitations in speech recognition for young adults with Down syndrome. Univ Access Inf Soc 2025;24(3):2295-313. (experimental study) · DOI
  5. Santoro JD, Patel L, Kammeyer R, et al. Assessment and diagnosis of Down syndrome regression disorder: international expert consensus. Front Neurol 2022;13:940175. (consensus) · PubMed 35911905 · DOI
  6. Autism co-occurs in about 16-18% of people with Down syndrome (figure as summarised by the National Down Syndrome Society). DiGuiseppi C, Hepburn S, Davis JM, et al. Screening for autism spectrum disorders in children with Down syndrome: population prevalence and screening test characteristics. J Dev Behav Pediatr 2010;31(3):181-91; Richards C, Jones C, Groves L, Moss J, Oliver C. Prevalence of autism spectrum disorder phenomenology in genetic disorders: a systematic review and meta-analysis. Lancet Psychiatry 2015;2(10):909-16. (observational; systematic review) · PubMed 20375732 · PubMed 26341300 · DOI · DOI
קודם — התרופה של האדם עצמו. · 2
  1. American Diabetes Association. 6. Glycemic Goals, Hypoglycemia, and Hyperglycemic Crises: Standards of Care in Diabetes—2026. Diabetes Care 2026;49(Suppl 1). Rec 6.15: treat with glucose, recheck after 15 minutes. (guideline) · DOI
  2. NICE CG126. Stable angina: management. 2011, updated 2016. Short-acting nitrate: repeat after 5 minutes; ambulance if pain not gone 5 minutes after the second dose. (guideline) · nice.org.uk/guidance/cg126

מה ג'יימס לעולם לא עושה

ספרו לו מה חשוב

בזמן ההגדרה כתבו אילו תרופות האדם לוקח, במיוחד מה שהרופא נתן "למקרה של התקף" (ניטרוגליצרין, משאף, גלוקוזה, גלוקגון), ואילו בעיות בריאות יש. ג'יימס יכול להסתמך רק על מה שהוא יודע. המידע נשמר בשרת שלנו באיחוד האירופי ולעולם לא מוצג על המסך של האדם.

להגדיר את ג'יימס